- אגדו יחד 6 מקלות ארטיק ולפפו סביבם גומיה (שתחזיק אותם יחד), אחת בכל קצה.
- חברו יחד עוד שני מקלות ארטיק, ובעזרת סכין יפנית גרדו מגרעת קטנה מצד אחד של זוג המקלות. המטרה פה היא ליצור מגרעת בה נוכל ללפף את הגומיה, בצורה כזו שתחזיק את שני המקלות יחד ותייצר לחץ.
- לפפו גומיה על המגרעת (בצד אחד של המקלות בלבד), והשחילו את שני המקלות באמצעות הקצה ה-“פתוח”, בניצב לחמשת המקלות הראשונים.
- לפפו גומיה בצורת איקס על החיבור בין שני המקלות, עד שיחזיקו אחד את השני בצורה צמודה. בנוסף, לפפו את הגומיה בין שני מקלות הארטיקים החצי פתוחים כך שיווצר לחץ שימשוך אותם אחד לכיוון השני.
- הדביקו את הפקק על הקצה הפתוח של מקל הארטיק או לחילופין חברו את כפית הפלסטיק.
הקטפולטה הביתית שלכם מוכנה!
 
|
| קַטַפּוּלְטָה (מילה יוונית שמשעותה: “קטה”- כלפי מטה, ו-“פולטוס”- נשק מגן) היא כלי מצור עתיק ששימש להעפת סלעים למרחקים גדולים על חומות מבצר או עיר.
לרוב, הכוח התוקף היה בונה את הקטפולטות באתר המצור, והצבא סחב עמו רק יחידות בודדות שלהן מכיוון שחומרי הגלם לבנייתן, העצים, היו נפוצים מאוד.
הקטפולטות הראשונות התבססו על מתח, וכללו מספר סוגים:
- בליסטרה – הייתה הסוג הראשון של הקטפולטה, והייתה מבוססת בעצם על רובה קשת גדול שבאמצעות מתח ירתה חץ גדול או מספר חצים קטנים בדיוק רב.
- מנגונל – רבים מבחינים בכלי זה כשם נרדף ל”קטפולטה”. הומצא על ידי הרומאים במאה השלישית לפני הספירה, והיה מורכב מזרוע ארוכה שבסופה לולאה או דלי שהכילו קליעים. הוא היה חזק יותר מהבליסטרה והקליעים הוטלו עד ל-400 מטר בקרוב.
- טרבושה – הדבר שהכי דומה ליצירה שלנו. מדובר על מתקן שפותח בסין הקדומה, כ–2,300 שנה לפני תקופתנו, והגיע לאירופה לקראת המאה השישית לספירה. זהו החזק מבין סוגי הקטפולטות, והוא היה מיועד להטלת סלעים, בעיקר כדי להרוס חומות של עיר במצור.
|
